זהו מבחן השלכתי נוסף אשר מאפשר התעמקות במרכיבי האישיות ובאינטראקציה ביניהם, כמכלול דינמי. מבחן השלכתי יכול לגלות היבט עמוק של האישיות שלא בא לידי ביטוי בהתנהגות גלויה, אך מסביר אותה.

ציור דמות אנוש יוצר שפע של השלכות: בחירת דמות לציור, גיל הדמות, מין, יציבות, פעילות, הבעת פנים וכו'.

במבחן מסוים, הדמות המצוירת הנה המצייר עצמו: ילדים המוכרים על ידי הוריהם ומוריהם כתוקפנים והרסניים כלפי הזולת, מציירים דמות בעלת שיניים בולטות, זרועות ארוכות, ידיים גדולות ואברי מין.

ציוריהם של ישישים. מכסים שטח קטן מהדף, גובהם נמוך, הדמויות אינן שלמות, חסרות עומק, אינטגרציה ופרופורציה.

בציור מתגלים כל הסוגים של מנגנוני הגנה כמו הזדהות, תגובת נגד וכד'. הילד המצייר משליך את בעיותיו, תחושותיו כלפי עצמו וכלפי הזולת, חרדותיו ואת צורות ההפעלה של מנגנוני ההגנה.

לא רק מנגנוני הגנה, אלא אף עוצמת החרדות וכוחו של האני וארגונו באים לידי ביטוי דרך ההשלכה בציור.

הגיל המיוחס לדמות המצוירת, מהווה במורכבותו ובדקויותיו מפתח למאווים, לגישות תרבותיות ולפרספקטיבה של הפרט בנושא הזמן. יש להבחין בין הרושם שהשאירה הדמות המצוירת מבחינת גילה לבין ציון הגיל ע"י המצייר. בד"ר המצייר מעניק לדמות את גילו שלו. ילדים המציירים דמויות זעירות בהרבה מגילם, הם בעלי נטיות רגרסיביות. דמויות שייחסו להם גיל גבוה בהרבה מגיל המציירים, מעידות על כמיהת הילדים להיות מבוגרים, כמענה לתביעות הכמוסות של הוריהם המתקשים לקבלם כילדים.

תנודות בין זרמים מודעים ובלתי מודעים מדריכים את המצייר בעת הציור ברגע מסוים, בלי שיבחין בכך, הוא מביע קונפליקטים מודחקים ומאווים, שאין הוא יכול להשלים עם קיומם, וברגע חטוף של הכרה וביקורת עצמית הוא מסוגל להבחין בדברים שביטא בציוריו. רגעי הביקורת משתקפים בתוספות ותיקונים לציורים, במחיקות, בהערות שנועדו להגיב ברציונאליות לדברים שהובעו בצורה ישירה מדי בציור או לרכך את הדברים.

שיטות הפענוח של ציורי הדמות הן רבות התיאוריות הקלאסיות מודעות לעובדה, שהתמונה איננה מן הסתם צילום המציאות.
כאשר ההוראה תהיה "צייר דמות אנוש" והמצייר הגיב בציור חתול, התנהגותו לא תתאים לדרישות המציאות ותשמש עדות לחוסר הסתגלות שמלווה בדחיית צווי העולם החיצון.
תגובות הנבחן מלמדות על הדרכים, שהוא בוחר במגע עם המציאות.

הצגת הציור בדמות שאינה דומה למצייר בגזע, בטיפוס או בגיל מגלה בדרך כלל קשיים בהזדהות של המצייר עם קבוצת ההשתייכות שלו.
דימוי הגוף המושלך בציור יכול להביע במישרין, מגרעות, פגיעה נפשית, ולעיתים אף על הפגיעה או שילוב של כל הגורמים הללו.

ביביליוגרפיה: הגלוי והנסתר בציורי דמות אנוש, עדה אברהם.