פסיכיאטר גרמני בשם אריק ווארטג המציא את המבחן ב-1938, מבחן הווארטג הנו משלים לאבחנה מקצועית שמרבית הגרפולוגים נעזרים בו. ווארטג בנה את המבחן על כך שמצא סמלים שמדברים לכל האנושות, ומכוונים לתת המודע הקולקטיבי, לאנושות בכל העולם.

מבחן הווארטג הנו מבחן השלכתי שמעורר תגובות לגירויים מסוימים ההשלכה במבחן זה תלויה באופי הרמזים. בשונה ממבחנים השלכתיים אחרים שבהם נדרש הנבדק לספר, לתאר, להסביר מילולית, כאן די בציור עצמו בשדה המסוים כדי להעלות חומרים משמעותיים על עולמו הפנימי. על כן הוא מתאים ביותר ונוח ביותר להעברה למגוון אוכלוסיות ועוקף בכך גם קשיים תרבותיים ושפתיים. עובדת היותו נוח, מהיר וחסכוני מוסיפה על יתרונותיו ככלי אבחוני השלכתי.

המבחן בנוי מ - 8 ריבועים שבכל אחד גירוי ספציפי שמכוון למוח, הגירוי מעורר תגובה מה שהבוחן בודק זה איך האדם מגיב לגירוי. התגובה באה מתת ההכרה של האדם.

הגרפולוג בודק האם האדם קלט את הגירוי מבחינה קוגנטיבית ובודקים איך האדם הגיב לאותו נושא ספציפי שאותו ריבוע מדבר. לכל ריבוע יש נושא מאוד ספציפי, זהו אינו מבחן אינטליגנציה.

הדבר הבסיסי שהמבחן מוסיף הוא מהפן הרגשי ותת ההכרה. אף אחד לא לימד אותנו לצייר, ובציור קשה להסתיר דברים, במבחן אדם מגיב לגירוי ממקום שהוא לא מודע לו.

למבחן אין הגבלת זמן. הנבדק מתבקש לתת שמות לציורים בכדי לדעת מה האדם השליך מהעולם הפנימי שלו, לא כל אחד מצייר אותו הדבר, אין לכל אחד את אותה יכולת גראפית.

כמו כן הנבדק מתבקש למספר את הציורים, סדר הציור חשוב מכיוון שלכל ריבוע יש נושא ספציפי הסדר מלמד מה הנושא שיותר קל לאדם להתמודד איתו. בד"כ מהקל לכבד. או לפי הסדר - אם האדם מסודר. הריבוע שמוצא חן בעיני האדם זה הריבוע שהאדם מרגיש איתו הכי נוח או יותר קל לצייר אותו. חלק מהריבועים מדברים לצד הימני של המוח - הצד הרגשי, הומניסטי, צורני, יצירתי. וחלק מדברים על הצד השמאלי - הריאליסטי, הרציונאלי.